שור הפליז קרוי גם השור הסיציליאני, והוא הומצא לראשונה ביוון העתיקה, אך נעשה בו שימוש גם בתקופות מאוחרות יותר. אל השור שהיה עטוף במתכת עם דלת מצידו היה מוכנס הנידון להוצאה להורג כשמתחתיו הייתה בוערת אש. האש הייתה מחממת את המתכת עד שהייתה הופכת לצהובה ובכך היה מתענה האדם שבפנים במשך זמן רב בעינוי איטי וכואב. הצרחות שהיו בוקעות מתוך השור היו עוברות דרך צורה אקוסטית בראשו של השור כך שהיה נשמע כמעט כמו שור שואג. לבסוף, ממה שהיה נותר מעצמותיו של המעונה היו משתמשים כדי ליצור תכשיטים.
שיפוד – בהתחשב בשמו, לא יהיה מופרע לנחש שזהו דרך ההוצאה להורג האהובה על ולאד המשפד. בשיטה זו היה המעונה 'מתבקש' (כן בטח, מתבקש) לשבת על מוט שהושחז בצורה יסודית מאוד כשרק משקל גופו גורם לו להחליק כלפי מטה. בשיטה זו, יכלו להישאר המעונים בחיים עד 3 ימים ומסופר על ולאד המשפד שפעם אחת השתמש בשיטה זו על 20,000 בני אדם בזמן שישב לאכול ארוחה וצפה בהם.
מזלג הכופרים הוא מכשיר עינויים די פשוט, צורתו היא כשל קלשונים קטנים או מזלגות בעלי 2 שיניים המכוונים אחד מטה ואחד מעלה כשהם קשורים לצוואר המעונה. המעונה היה קשור או מוחזק בצורה כזאת שכל מה שהיה נותר לו לעשות הוא להמתין. במשך ההמתנה הארוכה כל פעם שהיה מוריד את הראש בין אם מעייפות ובין אם מחוסר כח היה המכשיר חותך את צווארו וחזהו עד למותו.
בתולת הברזל אולי לא נשמע לכם שם מוכר, אבל באנגלית קוראים למכשיר העינויים הזה 'איירון מיידן', כשם להקת הרוק הכבד הפופולרית. המכשיר היה מכשיר עינויים שנועד לתחקור, אל המכשיר שהיה מעוטר כולו בקוצים ודוקרנים ממתכת היה מוכנס המעונה כשאין לו שום אפשרות לזוז מבלי להידקר והמתחקר היה צועק לו שאלות תוך כדי שהוא ממשיך להכאיב לו עד זוב דם.
לוח המתיחה – בסוף היו אומרים לו "חהחה עבדנו עליך, אתה בסוף לא מוצא להורג". את ידיו של המעונה היו קושרים לחלק העליון ואת רגליו לחלק התחתון בצורה אחידה וסימטרית ואז לאט לאט היו מותחים את החבלים עד שגופו היה נקרע לשניים.
הכיסא העינויים היה בדרך כלל ממוקם במרתפים וצינוקים, הכסא היה מעוטר ב-500 עד 1500 דוקרנים כמעט בכל מקום אפשרי והמעונה היה יושב עליו כשהוא קשור. אם זה לא מספיק, מתחת לכיסא היה מקום להכנסת גחלים או חומר חימום אחר על מנת לזרז את המעונה להתוודות או לגלות את המידע הרצוי בחקירה.
גלגל השבירה – זהו תהליך ארוך ומייסר בו המעונה היה נקשר אל גלגל גדול מעץ ללא יכולת תזוזה כשהמענה היה מכה בו בפטיש גדול בכל חלקי גופו ושובר איברים ועצמות. לרוב, פעולת הפטיש לא הייתה הורגת את האדם והוא והגלגל היו מונחים בַמַקום או על עמוד גבוה על מנת שימתין למותו בייסורים כשכל גופו שבור. דרך עינוי זו הייתה קשה מאוד מכיוון שהיו יכולים לעבור כמה ימים עד שהמעונה היה מת מהתייבשות או שעופות דורסים היו מוצאים עניין בטרף החי. לעיתים, חלק מהמענים היו מגלים רחמים כלפי המעונה והיו הורגים אותו במכת מחץ או מס' מכות מחץ בחזה על מנת להרוג אותו סופית ולשים קץ לייסוריו.
