הדאקים בנו כמה ערים מבוצרות חשובות, ביניהם סרמיסג'טוזה בירתה של ממלכת דאקיה המאוחרת (כיום במחוז חונדוארה Hunedoara שבטרנסילבניה). התפשטותה של האימפריה הרומית לתוך הבלקן הובילה לעימות גלוי בין הדאקים לרומא. בין 85 ל-89 התנהלו כמה קרבות בין הדאקים לרומאים בזמן שלטונו של דצ'באל. לאחר שנחלו שתי מפלות הצליחו הרומאים לזכות ביתרון סמלי, אך נאלצו לכרות שלום עקב תבוסתו של דומיטיאנוס לשבטי המרקומנים. עקב כך, הדאקים נותרו חופשיים כפי שמוכיחה העובדה שהקיסר הרומאי הסכים לשלם מס שנתי לדאקים.
בשנים 101 – 102 החל הקיסר טריאנוס במסע מלחמה כנגד הדאקים (המלחמות הדאקיות) שבסופו הובאה סרמיסג'טוזה תחת מצור וחלק מהמדינה היה תחת כיבוש. דצבאל הושאר כמלך ואסל תחת פרוטקטורט רומאי. שלוש שנים אחר־כך מרדו הדאקים והשמידו את חיל המצב הרומאי בדאקיה. המערכה השנייה (105 – 106) הובילה להתאבדותו של דצ'באל והפיכת חלקים מדאקיה לפרובינקיה הרומאית דאקיה טראינה. ההיסטוריה של מלחמות דאקיה מתוארת בכתביו של ההיסטוריון דיו קסיוס, אך התיאור הטוב שלהן מופיע על עמוד טריאנוס ברומא.
הפרובינקיה הרומית דאקיה כללה את טרנסילבניה, באנאט ואולטניה. היא נשלטה על ידי נציב בדרגת פראיטור, והלגיון השלושה עשר גמינה (Gemina), בתוספת כוחות־עזר היה מוצב דרך קבע בפרובינקיה. בשל הידלדלות האוכלוסין בפרובינקיה החדשה, שנבעה מהמדיניות של טריאנוס במלחמות דאקיה, הובאו מתיישבים על מנת לעבד את האדמה, ולהפעיל את המכרות יחד עם האוכלוסייה הדאקית שנותרה, שכפי שניתן לראות ב"עמוד טריאנוס" נכנעה לטריאנוס במלחמות דאקיה. המתיישבים היו חיילים רומיים ומתיישבים רומיים בני הדור הראשון או השני מנוריקום או פאנוניה, ואחר כך נוספו מתיישבים מפרובינקיות אחרות: תרקים דרומיים (מהפרובינקיות מואסיה ותרקיה) ומתנחלים מהפרובינקיה הרומית אסיה הקטנה.
הרומאים בנו מבצרים כדי להתגונן מהתקפות העמים הרוקסולנים, האלאנים, הקרפיאנים, הדאקים והדאקים החופשיים. כמו כן, סללו הרומאים שלוש דרכים צבאיות עיקריות, על מנת לחבר בין הערים הראשיות. דרך רביעית שנקראה על שמו של טריאנוס, חצתה את הקרפטים, וחדרה לטרנסילבניה במעבר טוּרנוּ רוֹשוּ. הערים הראשיות בפרובינקיה היה המושבה "אולפיה טראיאנה סרמיסגטוזה" (כיום סרמיסג'טוזה במחוז הונדוארה, רומניה), אפולום (כיום אלבה יוליה במחוז אלבה, ברומניה), נאפוקה (כיום קלוז'-נאפוקה, במחוז קלוז', ברומניה). הדאקים באזור הרומי אמצו את הדת והשפה של הכובשים (אך הדעה כי השפה הרומנית מקורה בהשתלטות הרומית על דאקיה נתונה במחלוקת).
ב-129 חילק אדריאנוס את דאקיה ל"דאקיה העילית" ול-"דאקיה התחתית". הראשונה כללה את טרנסילבניה, והשנייה את ולאכיה הקטנה או אולטניה.
